בן צביה ואונרי. נולד ביום כ"ט בכסלו תש"ח (12.12.1947) בישראל. אח של ורד וקטיה.

דוריקם – שכונה בפי אוהביו דורי – גדל והתחנך בבת ים בתקופת ימי ראשית המדינה. היה ילד טוב, נבון וממושמע שהסב נחת רבה להוריו. הוא החל את לימודיו בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "תחכמוני", והתגלה כתלמיד חכם וחרוץ, נעים הליכות, חברותי ואהוב על כולם. אהב מאוד ספורט, ובייחוד כדורגל, והרבה להתאמן ולשחק. בשנות ילדותו הצטרף לתנועת הנוער "בני עקיבא" והתמיד להשתתף בפעילויות.

בסיום לימודיו היסודיים המשיך לבית הספר "חשמונאים" – התיכון הראשון שהוקם בעיר בת ים. גם כאן בלט כתלמיד חכם וכספורטאי מצטיין שבצד עיסוקיו החברתיים אהב מאוד לקרוא ולהעשיר את עולמו הפנימי.

בשנת 1965, בהיותו בן שמונה-עשרה, התגייס לצה"ל והוצב בחיל הרגלים. התנדב לסיירת "גולני" וסיים בהצלחה את מסלול הכשרת הלוחם.

במלחמת ששת הימים, יוני 1967, נפצע בקרבות. לאחר שטופל חזר ליחידה, המשיך לשרת עד מועד שחרורו משירות סדיר ואף שובץ ליחידת מילואים.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973, עם קבלת צו הגיוס, התייצב ביחידתו ונשלח לגזרת הלחימה. מצבו הידרדר במהירות ורק אז אובחן כמי שלוקה בפוסט טראומה מאז אירועי מלחמת ששת הימים והחל לקבל טיפול. הוכר כנכה צה"ל.

במרוצת השנים נישא לרונית. באוגוסט 1995 נולדה בתם אור.

חרף הקשיים השתדל דורי לתפקד ולקיים חיי שגרה, מלווה בידי בני המשפחה, ואולם הפגיעה הנפשית שספג הייתה חמורה וליוותה אותו עד יומו האחרון.

דוריקם מטלון נפטר ביום כ"א באלול תשס"א (9.9.2001) והוא בן חמישים וארבע. הובא למנוחות בבית העלמין "ירקון", תל אביב. הותיר רעיה, בת, אם ואחיות. על מצבתו חקקו אוהביו את המילים "נזכרך ונאהבך לעד".

דוריקם מונצח באתר "גל-עד לזכרם" של בנק הפועלים, מקום העבודה של אחותו.